עד מתי זכאי קבלן לתקן את ליקויי הבניה בדירה חדשה ?

קניתם דירה מקבלן ובדירה התגלו ליקויי בניה אותם ניסה הקבלן לתקן וללא הצלחה. נשאלת השאלה עד מתי זכאי קבלן לתקן את ליקויי הבניה בדירה חדשה ?
שאלה זו עמדה פעמים רבות לדיון בתביעות משפטיות בבית המשפט בגין ליקויי בניה בדירות חדשות אותן רכשו קונים מקבלן, ומהי ההלכה בעניין?

סעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות) קובע כדלקמן: "התגלתה אי-התאמה או אי-התאמה יסודית הניתנת לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר."
כמו כן, קובע סעיף 4ב(ב) לחוק המכר(דירות) כי:"חזרה והתגלתה אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית לאחר שהמוכר תיקן אותה פעם אחת או יותר במשך שנתיים שתחילתן במועד הודעת הקונה או קונה המשנה בדבר אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית, או שתיקונה של אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית דחוף והמוכר לא תיקן אותה בתוך זמן סביר ממועד הודעת הקונה או קונה המשנה כאמור, רשאי הקונה או קונה המשנה לתקנה והמוכר יישא בהוצאות התיקון."

בע"א 472/95 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ נקבעו הדברים הבאים (עמוד 863):

"אמנם, במקרה מתאים יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון, הן על פי המדיניות המשפטית הרצויה ובוודאי כאשר הדבר מתחייב מכוח הדין. אך במה דברים אמורים, כאשר המוכר מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית. במקרה שלפנינו".

ובמקום אחר בפסק הדין הנ"ל נאמרו הדברים הבאים:

"זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב בעיניי אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים, או המזלזל בהם מראש."

בתי המשפט נוהגים לבחון כל מקרה לגופו, את התייחסות הקבלן והטיפול של הקבלן בתלונותיכם, האם הקבלן שלח עובדים לתקן את הליקויים, האם הם תיקנו את הליקויים לשביעות רצונכם ?

האם לאחר ששכרתם מומחה ושלחתם לקבלן את חוות הדעת, הוא התכחש לאמור בה ופקפק בנכונות הדברים ?

בת"א 36924-09-12 (שלום-חדרה) מאזו ואח' נ' ד.ש.א. דני-חי נכסים ובניין בע"מ ואח', אשר פסק הדין בו ניתן ביום 13.8.2015 על ידי כבוד השופט אמיר סלאמה, נפסק כי אי הכרת הקבלן בליקויים שנטענו על ידי התובעים ואי הבעת נכונות אמיתית לתיקון הליקויים שללה מהנתבעת את הזכות לתקנם והתובעים לפיכך זכו בקבלת פיצוי כספי בגינם.

בפסק הדין קבע בית המשפט כי הקבלן התכחש בצורה מנומקת ומפורטת לטענות התובעים כפי שפורטו בחוות דעת המומחה מטעמם. בית המשפט ראה התכחשות זו כאי הכרה ברורה וחד משמעית מצד הנתבעות בליקויים שנטענו על ידי התובעים.

גם נכונות הקבלן לקיים פגישה בדירת התובעים, אשר ניתנה בצמוד להכחשתו המפורטת את הליקויים, לא הוכרה על ידי בית המשפט כהבעת כוונה אמתית לתיקון הליקויים.

התובעים נאלצו אפוא להגיש את התביעה האמורה, על רקע אי הכרת הקבלן בליקויים שנטענו על ידם, ואי הבעת נכונות אמיתית לתיקון הליקויים.

בכתב ההגנה הכחיש הקבלן את טענות התובעים, ואף טען שהנזקים הנטענים נגרמו כתוצאה ממעשי או מחדלי התובעים.

מטעם הקבלן הוגשה גם חוות דעת נגדית ולפיה שווי ליקויי הבניה בדירה נאמד בסכום נמוך ביותר (2,500 ש"ח).

במהלך ניהול ההליך יזם הקבלן ביקור בבית התובעים, אך בית המשפט לא ראה בביקור זה כהבעת נכונות כנה ואמיתית להכיר בליקויים שנטענו ע"י התובעים או לתקנם.

גם לאחר מתן חוות דעת על ידי המומחה מטעם בית המשפט המשיך הקבלן לטעון שהליקויים בדירה הם מינוריים (ואף העלה את הטענה בסיכומים), וזאת כאשר המומחה מטעם בית המשפט הכיר, באופן עקרוני, בנכונות מרבית טענות התובעים לליקויים שנטענו ע"י המומחה מטעמם (אם כי לא אישר את הסכומים במלואם).

לפיכך, נשללה מקבלן הזכות לתקן בעצמו את ליקויי הבניה בדירה והתובעים זכו בפיצוי כספי.
בנוסף, זכו התובעים גם לתוספת של 25% מהסכום שקבע המומחה מטעם בית המשפט בחוות הדעת וזאת בכדי לאפשר להם לבצע את התיקונים באמצעות קבלן מטעמם.