ביטויים משפטיים בארמית

לשימושכם והנאתכם מובאת רשימה של ביטויים משפטיים בארמית שרבים נוהגים לכנותם מילים משפטיות או ביטויים של עורכי דין שכן עורכי דין מרבים להשתמש בהם בבית המשפט או כאשר הם מבקשים להרשים את הסובבים אותם.
ניתן לשלב ביטויים בארמית או משפטים בארמית במאמרים, כתבי טענות, כתבי תביעה והגנה וכן בבקשות ובסיכומים על מנת לשוות להם מראה מלומד יותר. מומלץ שהשימוש בביטויים בארמית יעשה במידתיות, בהקשר ובהתאם למשמעות שלהם.

אַגַּב אוֹרְחָא	בְּהִזְדַּמְּנוּת, תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ
אַגַּב אוֹרְחָא	דרך אגב
אדרבה (או אדרבא)	להיפך (ההפך הוא הנכון)
אֲדְרָבָה וַאֲדְרָבָה	באופן הפוך לגמרי, באופן מובהק אף יותר; על אחת כמה וכמה, קל וחומר.
אוּמְדָנָא	אמדן, הערכה
אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא	הַהֶפֶךְ מִסְתַּבֵּר, ההיפך הוא הנכון
אִיתְּרַע מַזָּלוֹ	לרוע מזלו
אַלִיבַּא דֶ…	לפי דעתו של (פלוני)
אַלִיבַּא דִידִי	לדעתי
אַלִיבַּא דכּוֹלֵי עַלְמַא	לדעת כולם
אֲמִירָה בּעַלְמַא	אמירה סתמית שאין לה חשיבות
אֲמַתְלָה (אֳמַתְלָא)	תואנה, תירוץ שנוח להשתמש בו.
בְּגוֹ	בְּתוֹךְ, בָּאֶמְצַע
בּדִיעַבַד	לאחר מעשה, במבט לאחור
בּזעִיר אנְפִּין	באופן ממוזער
בֵּין הַשִּיטִּין	בין השורות, ברמיזה, שלא במפורש
בִּכְדִי	לשווא, לחינם
בְּלָאו הֲכִי	ממילא, בכל מקרה, כך או כך
בְּלָאו הָכֵי (בלאו הכי)	ממילא, בכל מקרה, בין כך ובין כך
בְּלֵית בְּרֵירָה	מחוסר ברירה, כיוון שאין אפשרות אחרת
בַּנִּדּוֹן דִּידַן (בנידון דידן)	בעניינו, בעניין שאנו דנים בו
בְּעַלְמַא	סתָם, בלי כוונה מיוחדת, בלי שיהיה צורך
בפְּלֻגְתָּא	במחלוקת
בַּר סַמְכָא	מומחה, בקי, בעל סמכוּת, אורים ותומים
בָּרִי	ברור, שאינו מוטל בספק, ודאִי
בְּרישׁ גלֵי	בְּפֻמְבִּי, בְּפַרְהֶסְיָה, לְעֵינֵי כֹּל
בְּרַם	אבל, אך, אולם – "דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם טָעוּת הֵן בְּיָדִי, בְּרַם כָּךְ אָמְרוּ". אָכֵן, אָמְנָם – "בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לְטוֹב".
בִּרְמִיזָא	רמז, לא במפורש – דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא
גבה טורא בינייהו	התגלעה ביניהם מחלוקת / סכסוך
גָּדַשׁ אֶת הַסְּאָה (וגם: הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה)	הגזים בדברים שהוציא מפיו או בהתנהגות שלו, החל לדבר דברים שאינם נכונים/מדויקים, עשה דברים אסורים.
גּוּזְמָא	הגזמה, הפרזה – סיפור מומצא שפרטיו מופרזים
גוּפַא	עצמו, גופו
גּוּשְׁפַּנְקָא	אישור ממקור מוסמך או רשמי, חותם
גִיסַא (מחד גיסא)	צד
גָּמַר בְדִעְתוֹ	גָּמְלָה בְלִבּוֹ הַחְלָטָה, גָּמַר אֹמֶר, גָּמַר בְלִבּוֹ, הגיע להחלטה, הֶחְלִיט, חָרַץ, חָתַךְ, חתך עניין, לָקַח הַחְלָטָה, מָצָא לְנָכוֹן, קִבֵּל הַחְלָטָה, רָאָה לְנָכוֹן
דָּא עָקָא	זוהי הבעיה, אלא ש
דְּבָרִים בְּגוֹ	יש סיבה לדבר, יש ממש בדבר
דברים בעָלְמָא	דברי שווא, הבטחות סרק
דידי	שלי
דִלְעֵיל	שלמעלה; שנמצא במקום קודם בטקסט
דנן (המקרה דנן)	זה; הנ"ל
הַּא בּהַּא תּליא	שני העניינים קשורים ותלויים זה בזה. האחד משפיע על מצב השני.
הָא רְאָיָה, הָרְאָיָה (הא ראיה, הראיה)	זו ראיה, ביטוי פתיחה להצגת הוכחה
הַיְינוּ הַּך	זה אותו הדבר
וְאִידָךְ – זִיל גְמוֹר	ומכאן – השלם את הלימוד בעצמך. נאמר לאחר שמלמדים דבר מה באופן כללי והלומד נדרש להשלים את הפרטים בעצמו. אזל: הלך, עזב. גמר: למד, ידע היטב.
ודוּק	שים לב ל- בלשון המשפטית רווח השימוש במילה 'ודוק' בראש משפט לשם הדגשה, כמו 'שים לב'. הדברים שבאים אחרי 'ודוק' הם בדרך כלל הבהרה, ביאור או הוכחה למה שנאמר קודם לכן.
וְתוּ לֹא (ותו לא)	ולא יותר.
זוּטָא	קטן, זוטות [נקבה רבות] פרטים לא חשובים
חוּכָא וְאִיטְלוּלָא	צחוק ולעג
חוּמְרָא	חומרא היא פסיקה שלרוב אוסרת ומחייבת
טָבִין וּתְקִילִין	כסף טוב, מזומן, המחיר המלא
טעות מעיקרא	טעות יסודית, טעות מהותית.
טענת בָּרִי	בהלכה היהודית היא טענה בה אדם טוען טענה מסוימת מכיוון שהוא יודע בבירור שכך היה
יֶש דְּבָרִים בְּגוֹ	יש סיבה לדבר, יש ממש בדבר
כְּגוֹן דָּא	כְּעֵין זֶה, בְּדוֹמֶה לָזֶה, דָּבָר מֵעֵין זֶה
כּדְּבָעֵי	כמבוקש, כדרוש, כראוי, כמו שצריך
כְּדִלְהַלָן	באופן המתואר להלן
כְּדִלְקַמָן	לפי המופיע מטה
כְּהַאי לִישָּׁנָא	בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, לֵאמֹר
כּוּלֵי עָלְמָא	הכל, דעת הכל, הציבור הרחב
כּל דְאַלִים גָּבַר	כל החזק פיסית – גובר
כָּל דִּכְפִין	כל מי שרוצה
לָא בִּכְדִי	לֹא לָרִיק, לֹא לַשָּׁוְא
לֹא דָּק פּוּרְתָּא	לא דייק לגמרי בדבריו, ובאירוניה: שיבש וסילף הכל
לָא מִנַּהּ וְלָא מִקְצָתַהּ (לא מיניה ולא מקצתיה)	אין האמירה נכונה ואפילו חלק ממנה אינו נכון, האמירה כלל וכלל לא נכונה
לְאַלְתָּר	בּוֹ בַּמָּקוֹם, תֶּכֶף וּמִיָּד.
לְבַר	מִחוּץ, מִבַּחוּץ
לְדִידוֹ	מבחינתו, עבורו
לְדִידִי	לְגַבַּי, לְפִי דַּעֲתִי, מִצִּדִּי.
לְהַלָּן	בהמשך; אחרי כן
לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן	שחרור הרסן, מצב בו כל אחד עושה כחפץ לבו ללא התחשבות בכללים
לֵית מַאן דְּפַלִיג	אֵין מִי שֶׁחוֹלֵק עַל כָּךְ, הַכֹּל מַסְכִּימִים
לְכָל מָאן דְּבָעֵי	לכל מי שחפץ, מעונין לדעת אודות דבר מה
לְמַאי נַפְקָא מִנַּהּ?	מהי ההשלכה המעשית?
לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא	מן המעלה הראשונה, במדרגה הגבוהה ביותר
לְשׁוֹן סַגִּי נְהוֹר	לָשׁוֹן מְהֻפֶּכֶת, שִׁמּוּשׁ בְּלָשׁוֹן בְּמַשְׁמָעוּת הֲפוּכָה
מַאי טַעֳמָא?	מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם מָה?
מֵאִידָךְ גִּיסָא	מִצַּד שֵׁנִי, לְעֻמַּת זֹאת
מֵאֵימָתַי	מִמָּתַי? מֵאֵיזֶה זְמַן? מֵאֵיזוֹ שָׁעָה?
מאן דהוא	מישהו, איש אחד, פלוני
מֵחַד גִּיסָא … ומאידך גִיסָא	מִצַּד אֶחָד … ומצד שני (להצגה של ביטויים סותרים)
מִכְּלָלָא	כלל שלא נאמר במפורש אך ניתן להסיקו מתוך הדוגמאות
מִנֵּיהּ וּבֵיהּ	בּוֹ אוֹ מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, לְאַלְתָּר, בּוֹ בַּמָּקוֹם, מִיָּד
מֵעִקָּרָא, מעיקרא	מֵרֹאשׁ, מִיְּסוֹד הַדָּבָר, מִלְּכַתְּחִלָּה: הָיְתָה זֹאת טָעוּת מֵעִקָּרָא.
מִקַּדְמַת דְּנָא	מקודם לזה, מלפני זה, לפני כן
מַרְעִין בִּישִׁין	מַחֲלוֹת רָעוֹת, פֻּרְעָנֻיּוֹת
נֶחָמָה פּוּרְתָּא	נֶחָמַת-מָה, הֲקָלָה כָּלְשֶׁהִי
נִכְסֵי דְלָא נַייְדֵי	מקרקעין, נדל”ן, נכסים שאינם מיטלטלין
נִכְסֵי מְלוֹג	הנכסים שהאישה מביאה איתה כנדוניה מבית אביה לבית בעלה אחרי הנישואים, מתוך כוונה שהקרן של הנכסים ישאר שלה והבעל יהיה רשאי לאכול את הפירות
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים	מִכָּאן נַסִּיק, מִזֶּה נָבִין
נַפְקָא מִנַּהּ	הפקת השלכה מעשית מדיון רעיוני (יוצא מכך כי)
נַפְקוּת	הַתּוֹצָאָה אוֹ הָרֵלֵוַנְטִיּוּת שֶׁל הָעִנְיָן: עֵדוּת מֻמְחֶה שֶׁיֵּשׁ לָהּ נַפְקוּת לְגַבֵּי הַמִּקְרֶה הַנָּדוֹן
סֵיפָא (סיפה)	סוף, סֵיפה, החֵלֶק האַחרון שֶל מִשפָּט או שֶל פִּסקָה (ההפך: רֵישָא)
עוֹבֵר לְ-	קֹדֶם, לִפְנֵי שֶׁ-, סָמוּך לְ-
עוֹרְבָא פָּרַח	כִּנּוּי לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, הֶבֶל וָרִיק (מילולית: עוֹרֵב פּוֹרֵחַ)
עִניְינֵי דיומָא	עִנייני היום, המתרחשים עכשיו
עַסְקִינַן	דיברנו על, דַנּוּ בזה, עסקנו בזה, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים
עפרא דְּאַרְעָא	עפַר האָרֶץ – מָשָל לדָבָר חסַר עֵרֶך
פּוּרְתָּא, פֻּרְתָּא	מְעַט, קְצָת
פְּלֻגְתָּא, פְּלוּגְתָּא	מַחְלֹקֶת, הִתְפַּלְּגוּת בְּדֵעוֹת
פַּרְהֶסְיָה, פַּרְהֶסְיָא	פִּרְסוּם, פֻּמְבֵּי, גִּלּוּי בָּרַבִּים
פְּשִיטָא	פשוט, ברור, מובן מאליו
צְרִיכָא	צָרִיךְ, יֵשׁ צֹרֶךְ
קוּלָא	במטרה להקל, בדרך הלא מחמירה
קָטְלַא קַנְיַא	קוֹטֵל קָנִים, קוֹצֵץ קְנֵי סוּף, כִּנּוּי לְאָדָם פָּשׁוּט
קיימא לן	מקובל עלינו, ידוע לנו
קֻלָּא, קולא	קֹל, הֲלָכָה שֶׁהֵקֵלּוּ בָּהּ חֲכָמִים. הַהֶפֶךְ: חֻמְרָא.
קַמַא	רִאשׁוֹן, קוֹדֵם בַּסֵּדֶר, מקורי
קְרי	האופן בו יש לקרוא
רַבָּא, רַבָּה	רַב, גָּדוֹל
רְבוּתָא, רְבוּתָה	גְּדֻלָּה, יִתְרוֹן, מַעֲשֵׂה חִדּוּשׁ.
רַחְמַנַא לִיצְלַן	ישמרנו האלהים
רֵֽיקָה, רֵֽיקָא	רֵיק, פּוֹחֵז, כִּנּוּי שֶׁל גְּנַאי לְאָדָם
רֵישׁ	רִישׁ, עֹנִי, חֹסֶר כֹּל
רֵישָׁא	הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בְּהַצָּעָה, בְּחוֹזֶה, בְּהַצְהָרָה, בְּמַאֲמָר וְכַדּוֹמֶה
רָמָא	רָם, גָּבוֹהַּ
שׁאִילְתַּא	שְׁאֵלָה פֻּמְבִּית
שׁוּפְרָא דשׁוּפְרָא	אֵין כמוהו, יָחִיד במינו, מִסְפָּר אֵחת
שָׁטְיָא	שׁוֹטֶה, טִפֵּשׁ
שְׁכִיב מרָע	חוֹלֶה, וּבְיִחוּד חוֹלֶה אָנוּשׁ, נוֹטֶה לָמוּת, גוסס
שַׁקְלָא וְטַרְיָא	מַשָּׂא וּמַתָּן, עִיּוּן וְדִיּוּן בִּדְבַר-מָה
תַרְתֵי דסַתְרֵי	שְׁנֵי דְּבָרִים הַסּוֹתְרִים וְנוֹגְדִים זֶה אֶת זֶה, דָּבָר וְהִפּוּכוֹ
תַרְתֵי מַשְׁמָע	שְׁתֵּי מַשְׁמָעֻיּוֹת לַדָּבָר, עניין שאפשר לפרש בשתי דרכים או מובנים

מצאתם פוסט זה מעניין, אתם מוזמנים לשתף אותו עם חבריכם.