לאחרונה ניתן פסק דין בבית משפט השלום בירושלים, בקשר להחלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה את בקשת המבקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל כנגדו, בטענה שצו הפטר שניתן לו במסגרת הליך פשיטת רגל משחרר אותו גם מחוב מזונות לביטוח הלאומי.
אומנם פסק הדין עצמו אינו מחדש הלכות בעניין בקשת ההפטר, אולם פסק הדין מושך את תשומת הלב בשל העובדה, כי ב"כ המבקש, בתמיכה לטענות המבקש, ניסה להסתמך על פסקי דין מומצאים שאינם קיימים.
כך נאמר בפסק הדין:
"10. לתמיכה בטענתו ביקש המבקש להסתמך על פסקי דין שניתנו בהליכים הבאים: רע"א 7739/18 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו 20.1.2019); פש"ר (מחוזי ת"א) 36227-05-18 פלוני נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 15.7.2019); פש"ר (מחוזי חיפה) 17433-07-16 פלוני נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 3.12.2018); פש"ר (מחוזי ב"ש) 29271-10-16 פלוני נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 22.5.2019).
11. המשותף לכל אותם פסקי דין עליהם ביקש המבקש לבסס טענתו הוא, כי חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי שונה במהותו מחוב מזונות ישיר, ועל כן ניתן להחיל עליו צו הפטר שניתן במסגרת הליכי פשיטת רגל.
12. כמו כן, הפנה המבקש לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8096/17 עידית סקוק נ' סבטלנה איסחקוב (להלן: "עניין סקוק"), שם נקבע כי ניתן להחיל צו הפטר על פושט רגל (תם לב) בשל חבות הנובעת מערבותו לחוב מזונות של אחר.
13. על יסוד העקרונות שנקבעו בפסקי דין אלו ביקש המבקש לקבל בקשתו ולהורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל כנגדו.
דיון והכרעה:
הסתמכות על פסקי דין שאינם קיימים:
14. טרם כתיבת פסק הדין ביקשתי לעיין בפסיקה אליה הפנה המבקש בבקשתו, אולם לא עלה בידי לאתר את פסקי הדין אותם הזכיר המבקש בבקשתו במאגרים המשפטיים העומדים לרשותי (פסקי הדין המפורטים בסעיף 10 לפסק דין זה – למעט פסק הדין בעניין סקוק).
15. לפיכך, בהחלטה מיום 11.11.24 הוריתי למבקש לצרף עותק של כל פסקי הדין המוזכרים בבקשת רשות הערעור (למעט פסק הדין בעניין סקוק).
16. בהודעה בכתב שנשלחה לבית המשפט כתב ב"כ המבקש כי אף הוא ערך חיפוש במאגר המשפטי שממנו אוזכרו פסקי הדין, אך ללא הועיל.
17. ב"כ המבקש כתב בהודעתו: "הח"מ הוטעה על ידי אותו מקור משפטי, וטעה עת שלא בדק את הפסיקה טרם כתיבתה, והח"מ מתנצל בפני בית המשפט על כשלונו וטעותו".
18. ב"כ המבקש הוסיף והסביר, כי הטעות בציטוט הפסיקה (שאינה קיימת לשיטתו) נבעה מהסתמכות על מאגר משפטי מקוון, מקור מידע מקובל ונפוץ בקרב עורכי דין, אך הדגיש כי לא הייתה לו כל כוונה להטעות במכוון את בית המשפט. למעשה, ב"כ המבקש אישר בהודעתו, כי "פסקי הדין" עליהם ביסס בקשתו אינם קיימים (כאמור, מדובר ב"פסקי הדין" המפורטים בסעיף 10 לפסק דין זה)."
אומנם לא ניתן לקבוע בוודאות מהו אותו "מאגר משפטי מקוון, מקור מידע מקובל ונפוץ בקרב עורכי דין", אולם היותם של כל פסקי הדין מומצאים מעלה את החשד, כי אותו מאגר משפטי מקוון אינו אלא בינה מלאכותית, איתה כנראה "התייעץ" עורך הדין ואשר בנדיבותה הזתה עבורו את פסקי הדין.
האמור כאן איננו מהווה יעוץ משפטי ולא תחליף ליעוץ משפטי, נתקלתם בבעיה מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי פרטני בקשר למקרה הספציפי שלכם.
עורכי דין, רוצים להישאר מעודכנים וללמוד עוד על בינה מלאכותית ואיך להשתמש בה באופן תקין, הצטרפו לקבוצה המיועדת לעורכי דין בלבד בעניין בינה מלאכותית בווטסאפ. https://chat.whatsapp.com/KGWoLrcYSPBEdNqNeoWK2F
המידע בדף זה עודכן ביום 18.12.2024.
עורך דין מקרקעין ונוטריון יוסי משולם 